ציונים מחייבים על דבר דפוס המופץ לציבור

דף מידע על רגולציה, עודכן ב-2 בנובמבר 2026. מידע כללי, לא ייעוץ משפטי: הטקסטים משתנים, בדקו אותם במקור.

בקצרה

• כל כתב שפורסם לציבור חייב לציין את שם בית הדפוס ומקום מושבו (loi du 29 juillet 1881, סעיף 3).
• היעדר הציון דינו קנס של 3 750 € לבית הדפוס; אותו עונש חל על מי שמחלקים דברי דפוס ללא ציון זה.
• הנוסח „Ne pas jeter sur la voie publique” (לא להשליך ברשות הרבים) אינו מחויב, מילה במילה, באף טקסט שמצאנו. לעומת זאת, דברי דפוס מנייר המיועדים למשקי בית כפופים לחובת מידע על מיון הפסולת (ראו את דף המידע מיחזור דברי דפוס).

1. שם בית הדפוס ומקום מושבו

הטקסט. Loi du 29 juillet 1881 sur la liberté de la presse (חוק חופש העיתונות מ-29 ביולי 1881), סעיף 3 (נוסח בתוקף מאז 6 בינואר 2010):

• כל כתב שפורסם לציבור, „למעט ouvrages de ville או bilboquets”, נושא את ציון השם ומקום המושב של בית הדפוס;
• עונש: קנס של 3 750 € לבית הדפוס;
• חלוקת דברי דפוס ללא ציון זה אסורה, ואותו עונש חל על מי שמחלקים אותם;
• ניתן לגזור שישה חודשי מאסר אם בית הדפוס כבר הורשע באותה עבירה בשנים-עשר החודשים שקדמו לכך;
• כאשר משתתפים כמה בתי דפוס המשתמשים בטכניקות שונות, די בציון אחד מהם.

מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/loda/article_lc/LEGIARTI000021662494

הערה: אתרים רבים עדיין מצטטים את „סעיף 2” של חוק 1881. מאז החוק מס׳ 2010-1 מ-4 בינואר 2010, סעיף 2 עוסק בחיסיון מקורות עיתונאיים; החובה הנוגעת לבית הדפוס מופיעה בסעיף 3.

מה זה אומר בפועל.

• הציון מתייחס לבית הדפוס, לא ללקוח המזמין. נוסח מקובל הוא „Imprimé par [שם התאגיד], [כתובת]” (הודפס על ידי).
• „מקום מושב” מתפרש בפועל ככתובת העסק. יש לאמת מול איש מקצוע בתחום המשפט. אף מקור רשמי שנבדק אינו מבהיר אם די בכתובת המשרד הרשום כאשר ההדפסה מתבצעת בסניף אחר.
• חריגים: „ouvrages de ville ou bilboquets”. החוק אינו מגדיר אותם. משרד התרבות מציג אותם כהדפסות שנעשו עבור המינהל או לשימוש פרטי, שאינן מיועדות להפצה מסחרית, החרגה שמקורה בהקלה מנהלית ישנה. הוא מונה, על סמך הפסיקה, כרטיסי ביקור, מכתבים ומעטפות עם כותרת פירמה, הודעות נישואין, לידה, פטירה, כרזות מכירה או השכרה, ובאופן רחב יותר הדפסות הקשורות למנהגי משפחה או חברה או לאינטרסים פרטיים (תשובה לשאילתה בכתב מס׳ 16937, JO Sénat מ-16 בספטמבר 1999, עמ׳ 3068). אותה תשובה מבהירה שפרסומים של רשויות מקומיות המועמדים לרשות הציבור אינם נכללים בחריגים אלה. מקור: https://www.senat.fr/questions/base/1999/qSEQ990616937.html
• הדפסה שביצע הלקוח בעצמו (מדפסת משרדית, עמותה): יש לאמת מול איש מקצוע בתחום המשפט. הטקסט מתייחס ל„בית הדפוס” ללא הבחנה; הנוהג לציין „Imprimé par nos soins” (הודפס על ידינו) מקובל, אבל לא מצאנו מקור רשמי שמאשר אותו במפורש.

2. עלוני חלוקה

• חלוקת עלונים ברשות הרבים חופשית, כולל עלונים פוליטיים (תשובת משרד הפנים שפורסמה ב-JO Sénat ב-26 בינואר 2023, שאילתה מס׳ 04739 של מר Masson, המפנה לחוק מס׳ 2004-1343 מ-9 בדצמבר 2004). מקור: https://www.senat.fr/questions/base/2023/qSEQ230104739.html
• מגבלות שתשובה זו מזכירה:
  • איסור לחלק לנהגים ולנוסעים בכלי רכב הנוסעים בדרך הפתוחה לתנועה ציבורית (Code de la route (חוק התעבורה הצרפתי), סעיף R. 412-52, עבירה מהדרגה הרביעית);
  • ראש הרשות המקומית (maire) רשאי, במקרה של הפרת הסדר הציבורי, לאסור את החלוקה בצו מוגבל בזמן ובמקום;
  • בתקופת בחירות, החלוקה אסורה החל מהערב שלפני יום הבחירות בשעה אפס (Code électoral, סעיף L. 49).
• ציון בית הדפוס (סעיף 3 של חוק 1881) חל על עלוני חלוקה כמו על כל כתב שפורסם לציבור.
• תיבות דואר וכלי רכב: אסור להניח פרסומות לא ממוענות בתיבות דואר הנושאות כיתוב של סירוב („Stop pub”, „Pas de pub”…) (Code de l'environnement (חוק הסביבה הצרפתי), סעיף L. 541-15-15), וכן להניח דברי דפוס פרסומיים למטרה מסחרית על כלי רכב (סעיף L. 541-15-16). עונש: הקנס הקבוע לעבירות מהדרגה החמישית (1 500 € לאדם פרטי, 7 500 € לתאגיד). מקור: entreprendre.service-public.gouv.fr, „Interdictions liées à la distribution de publicités” (איסורים הנוגעים לחלוקת פרסומות; נבדק ב-7 באוגוסט 2026): https://entreprendre.service-public.gouv.fr/vosdroits/F38153
• ניקיון: הנחה או השלכה של חפצים ברשות הרבים כפופה ל-Code pénal (חוק העונשין הצרפתי) (עבירות לפי סעיפים R. 632-1 ו-R. 635-8, לפי המקרה).

3. כרזות

• נייר לבן: שמור לכרזות של החלטות הרשות הציבורית (loi du 29 juillet 1881, סעיף 15, פסקה 3). כרזה פרטית יכולה בכל זאת להיות מודפסת על נייר לבן אם היא מכוסה באותיות או באיורים צבעוניים ואין אפשרות לבלבל ביניה לבין כרזה מנהלית. מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/loda/id/LEGITEXT000006070722
• מקומות רשמיים: ראש הרשות המקומית קובע בצו את המקומות השמורים לכרזות של הרשות הציבורית; אסור להדביק בהם כרזות פרטיות (אותו סעיף 15).
• סעיף 15 קובע עונש פלילי במקרה של הפרת הוראותיו. מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/loda/article_lc/LEGIARTI000006419692
• כרזות בחירות: כללים מיוחדים, ראו את דף המידע כרזות ומסמכי בחירות.
• שילוט פרסומי (מקומות, היתרים, תקנון הפרסום המקומי של פריז): מחוץ לתחום דף מידע זה.

4. „Ne pas jeter sur la voie publique”: חובה או לא?

• אף טקסט בתוקף שנבדק אינו מחייב נוסח מדויק זה.
  • הוא אינו מופיע בחוק מ-29 ביולי 1881.
  • הסעיפים התקפים של ה-Code de l'environnement על דברי דפוס מנייר (סעיפים R. 543-207 עד R. 543-213-1) אינם כוללים שום חובה מסוג זה; הסעיף הקודם D. 543-212-2, שחייב מידע סביבתי „באותיות בולטות”, בוטל. מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/section_lc/LEGITEXT000006074220/LEGISCTA000006177002/
• מה מחייב היום: מאז חוק AGEC (loi n° 2020-105 du 10 février 2020, חוק המאבק בבזבוז ולמען כלכלה מעגלית), כל מוצר המיועד למשקי בית והכפוף לאחריות המורחבת של היצרן, ובכלל זה דברי דפוס מנייר, נושא סימון (Triman) בליווי מידע על מיון הפסולת (Code de l'environnement, סעיף L. 541-9-3). מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000041556010 — פרטים בדף המידע מיחזור דברי דפוס.
• הכיתוב „Ne pas jeter sur la voie publique” אינו מחליף את המידע על המיון. הוא נשאר אמצעי זהירות מקובל, רשות.
• יש אתרים הטוענים שהוא נדרש לפי סעיף L. 541-10-1 של ה-Code de l'environnement, עם קנס של 750 €. בנוסח התקף שלו (מאז 24 באפריל 2024), סעיף זה רק מונה את המוצרים הכפופים לאחריות המורחבת של היצרן (ובהם, בפסקה 1°, דברי דפוס מנייר למעט ספרים): הוא אינו מחייב שום ציון שיש להדפיס ואינו קובע שום קנס. מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000049464324

5. ציונים נוספים לפי סוג דבר הדפוס

דף מידע זה עוסק רק בדבר הדפוס כשלעצמו. ציונים אחרים עשויים להידרש לפי התוכן (פרסום של משקאות אלכוהוליים, מחירים, פרטים מסחריים של העסק המפרסם, ציוני הפקדה חוקית לפרסומים וכו׳), ויש לבחון אותם לגופו של מקרה; לציונים הקשורים להפקדה חוקית (ספרים, כתבי עת, הדפסים), ראו את דף המידע הפקדה חוקית.

מקורות עיקריים

• Loi du 29 juillet 1881 sur la liberté de la presse, סעיפים 3, 15 ו-17: https://www.legifrance.gouv.fr/loda/id/LEGITEXT000006070722
• Code de l'environnement, סעיף L. 541-9-3: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000041556010
• Code de l'environnement, סעיפים R. 543-207 עד R. 543-213-1: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/section_lc/LEGITEXT000006074220/LEGISCTA000006177002/
• תשובת שר, JO Sénat, 26 בינואר 2023: https://www.senat.fr/questions/base/2023/qSEQ230104739.html
• תשובת שר מס׳ 16937, JO Sénat, 16 בספטמבר 1999 (ouvrages de ville): https://www.senat.fr/questions/base/1999/qSEQ990616937.html
• Code de l'environnement, סעיף L. 541-10-1: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000049464324
• איסורים הנוגעים לחלוקת פרסומות: https://entreprendre.service-public.gouv.fr/vosdroits/F38153

מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. נכתב ב-1 בנובמבר 2026.

גרסת טקסט : Markdown