צילומי מסמכים ושעתוק של יצירות מוגנות

דף מידע על רגולציה, עודכן ב-2 בנובמבר 2026. מידע כללי, לא ייעוץ משפטי: הטקסטים משתנים, בדקו אותם במקור.

בקצרה

• שעתוק של יצירה מוגנת (ספר, כתב עת, תווים, צילום, איור) מחייב עקרונית את הרשאת היוצר או של בעלי זכויותיו.
• לצילום מסמכים ולשעתוק על נייר („reprographie”) של ספרים ועיתונות, זכות זו מועברת מכוח החוק לגוף מאושר: בצרפת, ה-CFC (Centre français d'exploitation du droit de copie, המרכז הצרפתי לניהול זכות ההעתקה). רק ה-CFC רשאי לחתום על חוזי הרשאה להעתקים אלה (CPI, סעיף L. 122-10).
• ההעתקה הפרטית היא חריג צר: העתק שנעשה ממקור חוקי, השמור אך ורק לשימוש הפרטי של המעתיק. מכון העתקות שמבצע בעצמו את ההעתקים עבור לקוח אינו נכנס, לפי הפסיקה, לגדר חריג זה.
• הפרה: עד 3 שנות מאסר וקנס של 300 000 € (CPI, סעיף L. 335-2).

1. העיקרון: הרשאת היוצר

ה-Code de la propriété intellectuelle (CPI, חוק הקניין הרוחני הצרפתי) שומר ליוצר את זכות השעתוק. כל שעתוק ללא הרשאה, מחוץ לחריגים שבחוק, הוא הפרה (contrefaçon).

• עונש: סעיף L. 335-2 (נוסח בתוקף מאז 5 ביוני 2016): 3 שנות מאסר וקנס של 300 000 €; 7 שנים ו-750 000 € בכנופיה מאורגנת. מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000032655082/
• משך ההגנה: 70 שנה לאחר מות היוצר (ה-CFC מזכיר זאת בשאלות הנפוצות שלו). שימו לב: תרגום, מהדורה מוערת או עימוד חדש עשויים להישאר מוגנים גם אם היצירה המקורית ברשות הציבור.

2. צילום מסמכים: ניהול קיבוצי מחייב

CPI, סעיף L. 122-10 (נוסח בתוקף מאז 24 בדצמבר 2016):

• פרסום יצירה גורר העברה של זכות השעתוק בצילום לגוף לניהול קיבוצי המאושר על ידי השר הממונה על התרבות;
• רק גוף זה רשאי לכרות עם המשתמשים הסכמים המתירים העתקים אלה;
• הסכמת היוצר נדרשת עדיין להעתקים המיועדים למכירה, השכרה, פרסום או קידום;
• צילום מסמכים (reprographie) פירושו שעתוק בצורת העתק על נייר או על מצע דומה בטכניקה צילומית או בעלת השפעה שקולה, המאפשרת קריאה ישירה.

מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000033688059

ה-CFC הוא הגוף המאושר לצילום ספרים ועיתונות. הוא מייצג יוצרים ומוציאים לאור צרפתים וזרים, בלי שיצטרכו להצהיר על כך; היוצרים והמוציאים לאור אינם יכולים לנהל זכות זו בעצמם (CFC, שאלות ותשובות). ההרשאות ניתנות בצורת חוזים, עם הצהרה על היצירות שהועתקו ותשלום תמלוג (תעריף התמלוגים הכללי). מקורות: https://v1.cfcopies.com/questions-reponses ו-https://www.cfcopies.com/

חוזים קיימים (דוגמאות, CFC): חינוך (יסודי, על-יסודי, השכלה גבוהה), מינהל ורשויות מקומיות, חברות („Copies internes professionnelles”, העתקים פנימיים מקצועיים), ועוד. חוזה „Copies internes professionnelles” קובע שהחברה החותמת מודיעה ל-CFC כאשר היא מוסרת העתקות לספק שירות. מקור: https://www.cfcopies.com/media/445/download/Contrat-CIPro.pdf

חוזה „Copies-services” למכוני העתקות: ה-CFC מציע חוזה ענפי ייעודי המאפשר לעסק של צילום מסמכים לצלם או לספק ללקוחותיו את האמצעים לצלם עמודים מספרים וכתבות עיתונות. לפי ה-CFC, מכון ההעתקות הוא שצריך להחזיק בהרשאה, ולא הלקוח שלו. התנאים העיקריים:

• שעתוק מלא של פרסום אסור;
• לכל היותר 10 % מתוכן של ספר אחד, 20 % מתוכן של פרסום עיתונאי אחד;
• יצירות מסוימות, המופיעות ברשימה שה-CFC מעדכן, אינן ניתנות לשעתוק; סקירות עיתונות וחומרי לימוד מוחרגים;
• כרזה שמספק ה-CFC, המזכירה גבולות אלה, צריכה להיתלות במקום בולט בעסק;
• תמלוג שנתי לכל עסק, הנקבע בין היתר לפי מספר מכונות הצילום והקרבה לקמפוס אוניברסיטאי.

מקור: CFC, „Copies services”: https://v1.cfcopies.com/copie-professionnelle/copies-services

האישור של ה-CFC לניהול זכות צילום המסמכים חודש לחמש שנים בצו (arrêté) מ-8 ביולי 2026: https://www.legifrance.gouv.fr/jorf/id/JORFTEXT000054442407

3. ההעתקה הפרטית: חריג צר

CPI, סעיף L. 122-5, 2° (נוסח בתוקף מאז 1 בינואר 2023): היוצר אינו יכול לאסור „העתקים או שעתוקים שנעשו ממקור חוקי והשמורים אך ורק לשימוש הפרטי של המעתיק” ושאינם מיועדים לשימוש קיבוצי (עם חריגים ליצירות אמנות, לתוכנות ולמאגרי מידע). מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000037388886/

מיהו ה„מעתיק”? בפסק הדין המכונה Rannou-Graphie (Cour de cassation, הלשכה האזרחית הראשונה, 7 במרץ 1984, מס׳ 82-17.016, פורסם בקובץ הרשמי), עסק לצילום מסמכים בשירות עצמי אפשר ללקוח להפיק כמה עשרות העתקים של פרק מספר. בית המשפט פסק שהמעתיק, במובן החוק מ-11 במרץ 1957 (כיום סעיף L. 122-5 של ה-CPI), הוא מי שמחזיק את הציוד במקום העסק שלו ומפעיל אותו בכך שהוא מעמיד אותו לרשות לקוחותיו, ואין זה משנה אם הלקוח או עובד מפעילים את המכונה, ובלבד שהעסק מבטיח את פעולתה תחת השגחתו ופיקוחו. מאחר שההעתקים לא נועדו לשימוש הפרטי של מעתיק זה, והמפעיל הפיק מהם רווח, חריג ההעתקה הפרטית לא חל; ההרשעה בהפרה אושרה. מקור: https://www.legifrance.gouv.fr/juri/id/JURITEXT000007013790

התחולה כיום: ה-CFC עדיין נשען על נימוק זה: מכון ההעתקות, השולט בציוד המותקן במקום העסק שלו, הוא המעתיק, והלקוח שלו אינו יכול לטעון להעתקה פרטית (עמוד „Copies services” לעיל). שירות עצמי או העתקה ליד הדלפק: בשני המקרים ההרשאה צריכה להיות בידי מכון ההעתקות.

4. מה מכון העתקות רשאי לעשות

ללא קושי:

• לשעתק מסמכים שהלקוח הוא היוצר שלהם או שהוא מחזיק בזכויות עליהם (הטקסטים, התמונות והלוגואים שלו עצמו);
• לשעתק יצירות ברשות הציבור במהדורה שאינה מוגנת;
• לשעתק טקסטים רשמיים כפי שהם מופצים ב-Légifrance (חוקים, קודקסים, Journal officiel (העיתון הרשמי), החלטות שיפוטיות), שתכניהם נמצאים, אלא אם צוין אחרת, תחת licence ouverte Etalab 2.0 (רישיון פתוח) (Légifrance, עמוד „Open data et API”: https://www.legifrance.gouv.fr/contenu/pied-de-page/open-data-et-api). לעומת זאת, מהדורות עם הערות או פירושים שפורסמו על ידי מוציא לאור פרטי (קודקסים מוערים, קבצים עם פירושים) אינן כפופות לרישיון זה: ההערות והפירושים שבהן מוגנים כמו כל יצירה אחרת. יש לאמת מול איש מקצוע בתחום המשפט.

בזהירות / בהרשאה:

• צילום קטעים מספרים או מכתבי עת עבור לקוח: נכלל בניהול הקיבוצי של ה-CFC; מכון ההעתקות צריך לחתום על חוזה „Copies-services” (לכל היותר 10 % מספר, 20 % מפרסום עיתונאי);
• הדפסות המיועדות למכירה, השכרה או שימוש בפרסום: נדרשת הסכמת היוצר או המוציא לאור (סעיף L. 122-10);
• שעתוק מלא של ספר או של תווים הזמינים בשוק: יש לסרב בלי הרשאה של המוציא לאור.

אמות המידה של ה-CFC להעתקים לצורכי הוראה (חוזי חינוך): לכל היותר 10 % מספר ו-30 % מגיליון של כתב עת, עם פרטי היצירה. תקרות אלה חלות על החוזים הנוגעים בדבר; הן אינן כלל משפטי כללי. מקור: https://v1.cfcopies.com/questions-reponses

תווים מוזיקליים: ה-SEAM (Société des éditeurs et auteurs de musique, אגודת המוציאים לאור והיוצרים של מוזיקה) היא הגוף המאושר על ידי שר התרבות לניהול זכות השעתוק בצילום של מוזיקה מודפסת; האישור שלה חודש לחמש שנים בצו מ-29 באוגוסט 2026 (JO מ-11 בספטמבר 2026). ה-SEAM מציינת שהיא מתירה צילום של יצירות מודפסות הזמינות בשוק, במסגרת ההסכמים שלה, ושצילום של תווים, אפילו של יצירה ברשות הציבור, אינו חופשי: המהדורה מכילה רכיבים מוגנים. מקורות: https://www.legifrance.gouv.fr/jorf/id/JORFTEXT000054826937 ו-https://www.seamfrance.fr/divers/les-questionsreponses-faq/faq-photocopies/

5. עצות מעשיות

• לשאול את הלקוח אם הוא היוצר או אם יש לו הרשאה; לרשום זאת בטופס ההזמנה.
• לתלות ליד מכונות הצילום בשירות עצמי תזכורת של הכללים (זכויות יוצרים, העתקה פרטית).
• לחתום עם ה-CFC על חוזה „Copies-services” ולתלות את הכרזה שסופקה ליד מכונות הצילום; לתווים מוזיקליים, לפנות ל-SEAM.

מקורות עיקריים

• CPI, סעיף L. 122-10: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000033688059
• CPI, סעיף L. 122-5: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000037388886/
• CPI, סעיף L. 335-2: https://www.legifrance.gouv.fr/codes/article_lc/LEGIARTI000032655082/
• CFC, שאלות ותשובות: https://v1.cfcopies.com/questions-reponses
• CFC, חוזה Copies internes professionnelles: https://www.cfcopies.com/media/445/download/Contrat-CIPro.pdf
• CFC, Copies services: https://v1.cfcopies.com/copie-professionnelle/copies-services
• Cour de cassation, הלשכה האזרחית הראשונה, 7 במרץ 1984, מס׳ 82-17.016: https://www.legifrance.gouv.fr/juri/id/JURITEXT000007013790
• Arrêté du 8 juillet 2026 (האישור של ה-CFC): https://www.legifrance.gouv.fr/jorf/id/JORFTEXT000054442407
• Arrêté du 29 août 2026 (האישור של ה-SEAM): https://www.legifrance.gouv.fr/jorf/id/JORFTEXT000054826937
• SEAM, שאלות על צילום מסמכים: https://www.seamfrance.fr/divers/les-questionsreponses-faq/faq-photocopies/

מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. נכתב ב-1 בנובמבר 2026.

גרסת טקסט : Markdown